תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי אֱלִעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. שָׁמַעְתִּי שֶׁעוֹנְשִׁין שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה וְעוֹנְשִׁין שֶׁלֹּא כַתּוֹרָה. עַד אֵיכָן. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי אָמַר. עַד כְּדֵי זִימְזוּם. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. בָּעֵדִים. אֲבָל לֹא בְהַתְרָייָה. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ רָכוּב עַל סוּסוֹ בַּשַּׁבָּת. וְהֵבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ. וַהֲלֹא שְׁבוּת הָייָת. אֶלָּא שֶׁהָֽיְתָה הַשָּׁעָה צְרִיכָה לָכֵן. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ וִאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. וּפָנָה לַאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר וְעָשָׂה צְרָכָיו עִמָּהּ. וְהֶבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וְהִלְקוּהוּ. וַהֲלֹא אִשְׁתּוֹ הָייָת. אֶלָּא שֶׁנָּהַג עַצְמוֹ בַבִּיזָּיוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא שנהג עצמו בבזיון. והיתה השעה צריכה לכך להטיל אימה על המון העם:
ר' יוסה. פליג ואומר שדנין בעדים אבל לא בהתרייה כלומר אע''פ שלא התרו בו ובלבד שיהו העדים נחקרין ונבדקין יפה יפה:
עד כדי זימזום. אפי' רואין הב''ד שיכולין העדים לבא להיותם זוממין אם השעה צריכה לכך אין חוקרין ובודקין אותם הרבה אלא חותכין הדין על פיהם:
שלא כהלכה וכו'. אלא לפי צורך השעה:
עד איכן. נקרא שלא כהלכה ושלא כתורה:
הלכה: בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. הוּתְּרָה סְמִיכָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. לֹא הוּתְּרָה סְמִיכָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. אֵי זוֹ הִיא סְמִיכָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. מֵאֶתְמוֹל. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי בְּאָשָׁם מְצוֹרָע שֶׁסָּמַךְ עָלָיו מֵאֶתְמוֹל לֹא יָצָא. שַׁלְמֵי נְדָבָה שֶׁסָּמַךְ עֲלֵיהֶן מֵאֶתְמוֹל יָצָא. מַה פְלִיגִין. בְּשַׁלְמֵי חֲגִיגָה. בֵּית שַׁמַּי עָֽבְדִין לוֹן כְּשַׁלְמֵי נְדָבָה. בֵּית הִלֵּל עָֽבְדִין לוֹן כְּאָשָׁם מְצוֹרָע. אָמַר רִבִּי יָסָא הֵן דַּתְּ אָמַר. אָשָׁם מְצוֹרָע שֶׁסָּמַךְ עָלָיו מֵאֶתְמוֹל לֹא יָצָא. בִּזְמַנּוֹ. עִיבֵּר זְמַנּוֹ נַעֲשֶׂה כְּשַׁלְמֵי חֲגִיגָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ב''ש אומרים הותרה סמיכה שלא כדרכה וכו'. כל הסוגיא זו עד סוף ההלכה תמצא על המתניתין שם ופירשתי היטב וע''ש:
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְבִיאִים שְׁלָמִים וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶן אֲבָל לֹא עוֹלוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶן׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' ב''ש אומרים מביאין שלמי' וכו'. מתני' זו נשנית לעיל בפ''ב דביצה בהלכה ד' וע''ש:
מָאן דְּאָמַר. שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח נָשִׂיא. עוֹבְדָא דְאַשְׁקְלוֹן מְסַייֵעַ לֵיהּ. תְּרֵין חֲסִידִין הֲווֹן בְאַשְׁקְלוֹן אָֽכְלִין כְּחָדָא וְשָׁתֵיי כְּחָדָא וְלָעֵיי בְּאוֹרַיְתָא כְּחָדָא. דְּמָךְ חַד מִינְּהוֹן וְלָא אִיתְגְּמַל לֵיהּ חֶסֶד. מִית בְּרֵיהּ דְּמַעְיָן מוּכָּס וּבְטֵלַת כָּל מְדִינְתָא מִגְמוֹל לֵיהּ חֶסֶד. שׁוֹרִי הַהוּא חֲסִידָא מִצְטָעֵר. אֲמַר. ווַי דְּלֵית לְשׂוֹנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל כְּלוּם. אִיתְחֲמִי לֵיהּ בְּחֶלְמָא וַאֲמַר לֵיהּ. לָא תִיבְזִי בְנֵי מָרֵיךְ. דֵּין עֲבַד חָדָא חוֹבָא וַאֲזַל בֵּיהּ. וְדֵין עֲבַד חָדָא טִיבוּ וַאֲזַל בָּהּ. וּמַה חוֹבָא עֲבַד הַהוּא חָסִידָא. [חַס] לֵיהּ לָא עֲבַד חוֹבָה מִן יוֹמוֹי. אֶלָּא פַעַם אַחַת הִקְדִּים תָּפִילִּין שֶׁל רֹאשׁ לִתְפִילִּין שֶׁל יַד. וּמַה טִיבוּ עֲבַד בְּרֵיהּ דְּמַעְיָן מוּכָּס. חַס לֵיהּ לָא עֲבַד טִיבוּ מִן יוֹמוֹי. אֶלָּא חַד זְמָן עֲבַד אֲרִסְטוֹן לְבוּלֶבָטַייָא וְלָא אֲתוֹן אַכְלוּנֵיהּ. אֲמַר. יֵיכְלוּנֵיהּ מִיסְכֵּינַייָא דְּלָא יִטְ[לוֹן]. וְאִית דְּאָֽמְרִין. בְּשׁוּקָה הֲוָה עֲבַר וּנְפַל מִינֵיהּ חַד עִיגּוּל. וַחֲמָא חַד מִסְכֵּן וּנְסַב לֵיהּ וְלֹא אָמַר לֵיהּ כְּלוּם [בְּגִין דְּלָא מְסַמְּקִי אַפּוֹיי]. בָּתָר יוֹמִין חֲמָא הַהוּא חָסִידָא לְחָסִידָא חַבְרֵיהּ מְטַייֵל גַּו גַּנִּין גַּו פַּרְדֵּיסִין גַּו מַבּוּעִין דְּמַיי. וַחֲמָא לִבְרֵיהּ דְּמַעְיָן מוּכָּס לְשׁוֹנוֹ שׁוֹתֵת עַל פִּי הַנָּהָר. בְּעֵי מַמְטֵי מַיָּא וְלָא מַטֵּי. וַחֲמָא לְמִרְיָם בְּרַת עֲלֵי בְצָלִים. רִבִּי לָֽעְזָר בַּר יוֹסֵה אָמַר. תַּלְייָא בְחִיטֵּי בִיזַייָא. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. צִירָא דְּתִרְעַא דִגְהִינָּם קְבִיעָא בְּאוּדְנָהּ. אֲמַר לוֹן. לָמָּה דָא כֵן. אָֽמְרִין לֵיהּ. דַּהֲוָת צַייְמָה וּמְפַרְסְִמָה. וְאִית דְּאָֽמְרֵי. דַּהֲווָת צַייְמָא חַד יוֹם וּמְקַזָּה לֵיהּ תְּרֵיי. אֲמַר לוֹן. עַד אֵימַת הִיא כֵן. אָֽמְרֵי לֵיהּ. עַד דְּיֵיתֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח וַאֲנָן מְרִימִין לָהּ מִן גַּו אוּדְנָהּ וְקָֽבְעִין לֵיהּ גַּו אוּדְנֵיהּ. [אֲמַר לוֹן. וְלָמָּה. אָֽמְרֵי לֵיהּ.] דַּאֲמַר. אִין אֲנָא מִתְעֲבִיד נְשִׂייָא אֲנָא מְקַטֵּל חָרָשַׁייָא. וְהָא אִיתְעֲבִיד נְשִׂייָא וְלָא קְטַל חָרָשַׁיָּא. וְהָא אִית תְּמַנִּין נָשִׁין חָרָשִׁייָן יְהִיבִין גַּו מְעָֽרְתָא דְּאַשְׁקְלוֹן מְחַבְּלָן עָֽלְמָא. אֶלָּא אֵיזִיל אֱמוֹר לֵיהּ. אֲמַר לוֹן. אֲנָא דְחִיל דְּהוּא כְּבַר נְשִׂייָא וְלֵית הוּא מְהֵימְנָתִי אָֽמְרֵי לֵיהּ. אִי הֵימְנָךְ הָא טַבָּאוּת. וְאִין לָא [עֲבִיד הָדֵין סֵימָנָךְ קוֹמוֹי.] הַב יָדָךְ עַל עֵיינָךְ וְאַפְקָהּ וְחַזְרָהּ וְהִיא חָֽזְרָה. אֲזַל וְתַנֵּי לֵיהּ עוֹבְדָה. בָּעָא מֵיעֲבַד [סֵימָנָא] קוֹמוֹי וְלָא שַׁבְקוּהּ. אֲמַר לֵיהּ. יְדַע אֲנָא דְּאַתְּ גְּבַר חָסִיד. יְתִיר מִן כֵּן אַתְּ יְכִיל עֲבַד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּפוּמִי לָא אַמְרֵית. בְּלִיבִּי חַשְׁבֵית. מִיַּד עָמַד שִׁמְעוֹן נֶּן שֶׁחַח בְּיוֹם סַגְרִיר וּנְסַב עִימֵּיהּ תּוּמְנִין גּוּבְרִין בְּחִירִין. וִיהַב בִידֵיהוֹן תּוּמְנִיי לְבוּשִׁין נְקִיים וִיבוֹנָן גַּו קִידְרִין חַדְתִּין וְכַפּוֹנוֹן עַל רֵישֵׁיהוֹן. אֲמַר לוֹן. אִין 11b צְפַרִית חַד זְמַן לַבְּשִׁוֹן לְבוּשֵׁייכוֹן. וְאִין צְפַרִת זֵמַן תִּנְייָן עוּלּוּן כּוּלְכוֹן כְּחָדָא. וְכֵיוָן דְּאַתּוּן עָֽלְלִין כָּל חַד וָחַד מִינְּכוֹן יִגּוֹף חָדָא וִיטַלְטְלִינֵיהּ מִן אַרְעָא. דְּעִיסְקֵיהּ דְּהָדֵין חָרָשָׁא טַלְטְלִתְנֵיהּ מִן אַרְעָא לָא יְכִיל עֲבֲד כְּלוּם. אֲזַל וְקָם לֵיהּ עַל תִּרְעָא דִּמְעָֽרְתָא. אֲמַר לֵיהּ. אוים אוים. פִּתְחוּן לִי. מִן דִּדְכָן אֲנָא. אָֽמְרוּן לֵיהּ. הֵיאַךְ אֲתִית לְהָכָא בְּהָדֵין יוֹמָא. אֲמַר לוֹן. בֵּינֵי טִיפַּייָא הֲוִינָא מְהַלֵּךְ. אָֽמְרוּן לֵיהּ. וּמָה אֲתִיתָא הָכָא מֵיעֲבֲד. אֲמַר. מֵילַף וּמֵילְפָא. כָּל מַטֵּי יַעֲבִיד מַה דְהוּא חֲכַם. וַהֲוָת כָּל חָדָא מִינְּהוֹן אָֽמְרָה מַה דָהִיא אָֽמְרָה וּמַייתֵיָא פִיתָּה. וְחָדָא אָֽמְרָה מַה דָהִיא אָֽמְרָה וּמַייתֵי קוּפָּד. אָֽמְרָה מַה דָהִיא אָֽמְרָה וּמַייתֵי תַבְשִׁילִין. אָֽמְרָה מַה דָהִיא אָֽמְרָה וּמַייתֵי חֲמָר. אָֽמְרוּן לֵיהּ. אַתְּ מָה אִית בָּךְ עֲבַד. אֲמַר לוֹן. אִית בִּי צְפַר תְּרֵין צַפְרִין וּמַייתִי לְכוֹן תְּמַנִּין גּובְרִין בְּחִירִין. הֲווֵי עִמְּכוֹן חֲדִיי וּמַחְדִּיי לְכוֹן. אָֽמְרִין לֵיהּ. כֵּן אֲנָן בְּעָיי. צְפַר חָדָא זְמַן וְלָֽבְשׁוּ מָנֵיהוֹן. דִּצְפַר זְמַן תִּנְייָן וְעָלוּן כּוּלְהוֹן כְּחָדָא. אֲמַר. כָּל דְּמַטֵּי יַחְכּוּם זוּגֵיהּ. וּחָעָנוּנוּן וְאָֽזִלוּן וְצַלְבוּנוּן. הָדָא הִיא דְּתַנִּינָן. מַעֲשֶׂה בְשִׁמְעוּן בֶּו שֶׁטַח שֶׁתָּלָה נָשִׁים בְּאַשְׁקְלוֹן. [אָֽמְרוּ. שְׁמוֹנִם נָשִׁים תָּלָה. וְאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד. אֶלָּא שֶׁהָֽיְתָה הַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ.]
Pnei Moshe (non traduit)
עובדא דאשקלון מסייע ליה תרין חסידין וכו'. כל זה הוא בסנהדרין פ' נגמר הדין בהלכה ו' עד אלא שהיתה השעה צריכה לכך:
הלכה: עֲצֶרֶת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. יוֹם טְבוֹחַ שֶׁלָּהּ לְאַחַר שַׁבָּת. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵין לָהּ יוֹם טְבוֹחַ. אֶלָּא יוֹמָהּ הוּא טְבוּחָהּ. הָא בֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים. יוֹם טְבוֹחַ שֶׁלָּהּ אַחַר שַׁבָּת. [וְאֵין] כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו. (קוֹל) [מִקַּל] וָחוֹמֶר. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי לֹא כָל שֶׁכֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
הא ב''ש אומרים וכו'. הרי לדברי ב''ש אף שחל עצרת בערב שבת יום טבוח הוא אחר השבת ולמדנו שאין כ''ג מתלבש בכליו ביום טבוח ואף ע''פ שעצרת קודם השבת הוא וזהו מק''ו מדברי ב''ה דהא דתנינן אין כ''ג מתלבש בכליו היינו אפי' ביום טבוח באחד בשבת שהוא לאחר עצרת שחל בע''ש שהרי כל ז' יש לה תשלומין ונקראין ימי טבוח וכדי שלא יאמרו הצדוקין היום הוא י''ט של עצרת ולא בע''ש שהרי הכ''ג מתנאה בכליו כדרכו בכל י''ט ומעתה ק''ו דגם לב''ש אמרי' כן דמה אם בשעה שיש שלמים ועולות כדברי ב''ה דלדבריהם קרבין בי''ט שהיה בע''ש ואפ''ה אין כ''ג מתלבש בכליו ביום טבוח שבא' בשבת מכ''ש לב''ש שלא הקריבו עולות ושלמים בע''ש כלל אלא היום ביום טבוח הוא שמקריבין פשיטא שאין כ''ג מתלבש בכליו וקמ''ל דלעולם בא' בשבת של אחר עצרת אמרו שאין כ''ג מתלבש בכליו לדברי הכל:
גמ' עצרת שחלה וכו'. כדפרישית במתני':
משנה: עֲצֶרֶת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יוֹם טְבוֹחַ לְאַחַר שַׁבָּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין לָהֶן יוֹם טְבוֹחַ וּמוֹדִין שֶׁאִם חָלָה לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת שֶׁיּוֹם טְבוֹחַ לְאַחַר שַׁבָּת וְאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו וּמוּתָּרִין בִּסְפֵּד וּבְתַעֲנִית שֶׁלֹּא לְקַייֵם דִּבְרֵי הָאוֹמְרִין עֲצֶרֶת לְאַחַר שַׁבָּת׃
Pnei Moshe (non traduit)
ואין כ''ג מתלבש בכליו. כשיום טבוח של עצרת אחר השבת אז אין הכ''ג מתנאה בכליו ללובשן באותו יום כדי שיבינו הכל שאינו י''ט לפי שהיה רגיל להתלבש בבגדי כהונה שלו בשבתות ובי''ט ולעבוד עבודה וכדאמרי' הכא בגמרא וביום טבוח שלאחר עצרת לא היה עושה כן כדי שלא לקיים דברי הצדוקין שאומרין עצרת לעולם הוא אחר השבת שהן אומרין וספרתם לכם ממחרת השבת ממחרת שבת בראשית וא''כ עצרת לעולם היא באחד בשבת וכבר סתרו חכמים את דבריהם והראו להם טעותיהם ושהשבת הכתוב כאן י''ט הוא וממחרת הפסח קאמר ומפורש בהדיא ביהושע ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח לאחר שקרב העומר ואו מתחילין ימי הספירה של שבעה שבועות עד עצרת. ומותרין בהספד ובתענית. ביום טבוח זה ונמי מהאי טעמא:
ומודין. ב''ה שאם חל עצרת להיות בשבת שיום טבות לאחר שבת לפי שאינן קריבין לא עולות ראייה ולא חגיגה בשבת וכדאמרינן טעמא בפ''ק בהלכה ו' מפני שיש להן תשלומין כל שבעה וכל שיש לו תשלומין אינו דוחה את השבת:
וב''ה אומרים אין להן יום טבוח. אינה צריכה יום טבוח כדקאמר בגמרא יומה הוא טבוחה שמותר להקריבן בי''ט דסברי מביאין שלמים ועולות בי''ט ואשמעינן האי תנא דאפי' היכא דלא אפשר למעבד למחר כגון שחל עצרת בע''ש דאף בכה''ג קאמרי ב''ש דאין עולות קריבין בי''ט ודחו להו עד לאחר השבת:
מתני' עצרת שחל להיות ע''ש בית שמאי אומרים יום טבוח לאחר שבת. יום טבוח של קרבנות וחגיגה של יו''ט הוא לאחר שבת לפי שאין קריבין לא בי''ט ולא בשבת. ואע''ג דחגיגה שלמים הן וב''ש ס''ל דשלמים קרבין ביו''ט מ''מ בשלמי חגיגה פליגי נמי כדקאמר הכא בגמרא בהלכה דלעיל דס''ל בית שמאי חגיגה אין זמנה קבוע הואיל ויכול להחריבה אחר הרגל דיש לה תשלומין ואינה דוחה י''ט כשם שאינה דוחה את השבת:
מַעֲשֶׂה בְהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁהֵבִיא עוֹלָתוֹ לָעֲזָרָה וְסָמַך עָלֶיהָ. חָבְרוּ עָלָיו תַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי. הִתְחִיל מְכַשְׂכֵּשׂ בִּזְנָבָהּ. אֲמַר לָהֶן. רְאוּ נְקֵיבָה הִיא וּשְׁלָמִים הֵבֵאתִיהָ. וְהִפְלִיגָן בִּדְבָרִים וְהָֽלְכוּ לָהֶן. לְאַחַר יָמִים גָּֽבְרָה יָדָן שֶׁלְבֵּית שַׁמַּי וּבִקְשׁוּ לִקְבוֹעַ הֲלָכָה כְדִבְרֵיהֶם. וְהָיָה שָׁם בָּבָא בֶּן בִּוטָא מִתַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי וְיוֹדֵעַ שֶׁהֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל. פַּעַם אַחַת נִכְנַס לָעֲזָרָה וּמְצָאָהּ שׁוֹמֶמֶת. אָמַר. יְשַׁמּוּ בָתֵּיהֶן שֵׁל אֵילוּ שֶׁהֵישִׁמוּ אֶת בֵית אֱלֹהֵינוּ. מֶה עָשָׂה. שָׁלַח וְהֵבִיא שְׁלשֶׁת אֲלָפִים טָלִים מִצֹּאן קֵדָר וּבִיקְּרָן מִמּוּמִין. וְהֶעֱמִידָן בְּהַר הַבַּיִת וְאָמַר לָהֶן. שְׁמָעוּנִי אֲחַיי בֵית יִשְׂרָאֵל. כָּל מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה יָבִיא עוֹלוֹת יָבִיא וְיִסְמוֹךְ. יָבִיא שְׁלָמִים וְיִסְמוֹךְ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִקְבְּעָה הֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל. וְלֹא אָמַר אָדָם דָּבָר. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי לָֽעְזָר. הָדָא כַסָּא בְּשֵׁירוּתָא בְעָייָא מוּלַיי. סָסָא דְקִיסָּא מִינֵּיהּ וּבֵיהּ. כָּל גּוּמִרָא דְלָא כְווִיָה בְשַׁעְתָּהּ לָא כְווִיָה. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד מִתַּלְמִידֵי בֵית הִלֵּל שֶׁהֵבִיא עוֹלָתוֹ לָעֲזָרָה וְסָמַך עָלֶיהָ. וְרָאָהוּ אֶחָד מִתַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי. אָמַר לָהֶן. מַה זוֹ סְמִיכָה. אָמַר לוֹ. מַה זוֹ שְׁתִיקָה. וְשִׁיתְּקוֹ בִנְזִיפָה וְהָלַךְ לוֹ.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוָה עֲבַר קוֹמֵי סִדְרָא וּשְׁמַע קָלְהוֹן קְרָיֵי הָהֵן פְּסוּקָא. וַיִּזְבְּח֣וּ לַֽיי זְ֠בָחִים וַיַּֽעֲל֨וּ עוֹלוֹת לַיי לְֽמָֽחֳרַת֘ הַיּ֣וֹם הַהוּא֒. אָמַר. מָאן דִּמְפְסִק לֵהּ כְּבֵית שַׁמַּי. מָאן דָּקָרֵי כוּלֵּהּ כְּבֵית הִלֵּל. נִיחָא עוֹלוֹת לְֽמָֽחֳרַת הַיּוֹם הַהוּא֒. שְׁלָמִים לְמָֽחֳרַת הַיּוֹם. וְאֵין שְׁלָמִים בָּאִין כְּבֵית שַׁמַּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. דָּוִד מֵת בָּעֲצֶרֶת. וְהָיוּ כָל יִשְׂרָאֵל אוֹנְנִין והִקִרִיבוּ לְמָחָר.
אָֽמְרוּ בֵית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּי. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי אוֹסֵר לָהֶדְיוֹט הֲרֵי אֲנִי מַתִּיר לַגָּבוֹהַּ. בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַתִּיר לָהֶדִיוֹט אֵינוֹ דִין שֶׁנַּתִּיר לַגָּבוֹהַּ. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. וַהֲרֵי נְדָרִים וּנְדָבוֹת יוֹכִיחוּ. שֶׁהֵן מוּתָּרִין לָהֶדִיוֹט וַאֲסוּרִין לַגָּבוֹהַּ. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵית הִלֵּל. לֹא. אִם אָמַרְתֶּם בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁאֵין זְמַנָּן קָבוּעַ. תֹּאמְרוּ בַחֲגִיגָה שֶׁזְּמַנָּהּ קָבוּעַ. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. חֲגִיגָה אֵין זְמַנָּהּ קָבוּעַ. שֶׁאִם לֹא חָג בְּרִאשׁוֹן חוֹגֵג בַּשֵּׁינִי. שֶׁאִם לֹא חָג בַּשֵּׁינִי חוֹגֵג בַּשְּׁלִישִׁי.. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵית הִלֵּל. חֲגִיגָה זְמַנָּהּ קָבוּעַ. שֶׁאִם לֹא חָג בָּרֶגֶל. אִינוֹ יָכוֹל לַחוֹג אַחַר הָרֶגֶל. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. וַהֲלֹא כְּבָר נְאֱמַר אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֣ל לְכָל נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵֽעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ אָֽמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל. מִשָּׁם רְאָייָה. לָכֶם אֵינוֹ נַעֲשֶׂה. [אֲבָל] נַעֲשֶׂה הוּא לַגָּבוֹהַּ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר טַעַם אַחֵר. מָה אִם בְּשָׁעָה 12a שֶׁכִּירָתָךְ סְתוּמָה כִּירַת רַבָּךְ פְּתוּחָה. בְּשָׁעָה שֶׁכִּירָתָךְ פְּתוּחָה אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא כִירַת רַבָּךְ פְּתוּחָה. דָּבָר אַחֵר. אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא שׁוּלְחָנָךְ מָלֵא וְשׁוּלְחַן (רַבָּךְ) [קוֹנָךְ] רֵיקָם.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source